לכבוד יצירתו של אתר חדש למרכז חדד באוניברסיטת בר אילן, (מרכז לחקר לקויות למידה), התבקשתי לכתוב ולפרט על מהותו של האבחון הפסיכודידקטי.
חשבתי שנכון להעלות את ההסבר גם כאן, אצלי בדף.
אבחון פסיכודידקטי מיועד לבחון ולהבין קשיי למידה אצל ילדים. לרוב הוא מועבר לילדים בגילאי בית ספר, לאחר שנוסו דרכי הוראה, ועדיין הילד לא מראה התקדמות בלמידה.
בתחילה הוא בודק את היכולות הקוגניטיביות של הילד. אלו יכולות שכליות הנחוצות לביצוע מטלות בכלל, ומטלות לימודיות בפרט.
היכולות הקוגניטיביות כוללות יכולות של חשיבה, הבנה, וזכרון. כמו כן הן כוללות עד כמה הילד רכש אוצר מילים וידע כללי, ואיך הוא מעבד חומר לימודי, ובאיזו מהירות הוא עושה זאת.
לאחר דיוק היכולות הקוגניטיביות, ניתן לאגד אותן לציון IQ (נקרא גם "מנת משכל"). מדד זה הוא סוג של מדד לחכמה של הילד. יש ויכוחים רבים על מהימנות המדד ועד כמה הוא מנבא הצלחות לימודיות, אך חשוב להכיר, כי זהו אחד המדדים הייחודים המופקים מאבחון פסיכודידקטי.
לאחר איתור היכולות הקוגניטיביות, הילד גם עובר סדרה של בדיקות דידקטיות הבוחנות את הקריאה, הכתיבה והחשבון. בגילאי על-יסודי, נבחנים גם ביצועיו באנגלית.
ביצועים אלה מושווים ליכולות הקוגניטיביות, ונעשה ניסיון לבחון אלו יכולות קוגניטיביות מסבירות או קשורות להנמכות שמגלה בתחומים הדידקטיים. האם יכול להיות שההנמכה באוצר המילים מסבירה את ההנמכה בהבנת הנקרא? האם יכול להיות שההנמכה בזכרון, מקשה עליו לזכור את הסמלים של האותיות? האם מהירות העיבוד האיטית מצריכה ממנו זמן ממושך לשלוף מהזכרון את האותיות הרלוונטיות לכתיבת המילה?
כאשר נגלה קשר בין הקשיים הקוגניטיבים ובין הקשיים הדידקטים, נוכל ביתר בטחון לאבחן את הילד כלקוי למידה.
יהיו פעמים שהיכולות הדידקטיות יהיו נמוכות, והוא יתקשה בקריאה, כתיבה או חשבון, ואף אחת מהיכולות הקוגניטיביות לא תסביר זאת. במצבים אלה האבחון הפסיכודידקטי יבחן גם את היכולות הקשביות והרגשיות.
מבחינת היכולות הקשביות, נבדוק את היכולת להתרכז לאורך זמן, האימפולסיביות, היכולת להפעיל אסטרטגיות עבודה באופן יעיל ושיטתי ויכולות קשביות נוספות. נחפש את הקשר בין היכולות הקשביות, לאלה הלימודיות. יתכן והמוסחות, או חוסר סבלנות לפענח מילה או משפט, יקשו על רכישת הקריאה או קריאה בשטף. במצבים אלה נגדיר את קשיי הלמידה כנובעים מהפרעת קשב.
מעבר לכך, יתכן וקשיי הלמידה קשורים לאלמנט רגשי. יהיו מצבים בהם הילד לא פנוי להשקיע בלמידה לנוכח מצבי חיים קשים עימם מתמודד, או קושי קל בלמידה הנחווה אצלו כעוצמתי, וגורם לו להרתע מלמידה. יתכן וקשיי הלמידה בכלל קשורים בלחצים שונים, שלא מאפשרים התגייסות ופניות מלאה ללמידה.
לסיכום, אבחון פסיכודידקטי, מנסה לבחון את כלל ההיבטים הקשורים בלמידה, ומנסה לאתר את התחומים בהם הילד חזק או חלש. דרך הבנת ההיבטים הקוגניטיבים, דידקטים, קשבים ורגשים – ניתן להבין טוב יותר את אופן ההתמודדות של הילד עם הלמידה, והכי חשוב, לגזור תוכנית עבודה מתאימה להמשך התמודדותו עם הלמידה בכיתה ובבית.
ושוב כדאי להזכיר, שכדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי רק כאשר ההוראה לא מוכיחה התקדמות בלמידה, או כאשר נוסו מספר תוכניות עבודה והילד לא מראה התקדמות משמעותית.