"מה עובר עליך?"
מה עומד בבסיס השאלה?
יש 2 טונציות שבהם אפשר לשאול את השאלה.
טונציה מתעניינת, קשובה רוצה לרדת לשורש העניין,
לעומת, טונציה כועסת, מתאכזבת, מעוניינת לעצור התנהגות שלילית.
מה חשבתם כשראיתם ילד/נער מתפרע, הורס לאחיו, מתחצף, מעליב.
האם חשבתם שהוא במצוקה, שהוא מתוסכל, פגוע ופגיע –
"מה עובר עליך חמוד שלי, אני רוצה להבין"
או חשבתם שהוא בא כדי להכעיס ולפגוע -
"מה עובר עליך? הגזמת, עד כאן".
לרוב כשאנחנו רואים ילד מתנהג באופן שלילי,
אנחנו מגיבים על ההתנהגות השלילית,
ולא שמים לב למצוקה מאחורי ההתנהגות.
כשזה קורה, אנחנו נעצור את ההתנהגות השלילית, לא ניתן לה מקום, במיוחד כאשר הורסת או פוגעת באחרים.
אבל – כדאי לא לוותר על גילוי המצוקה שההתנהגות מסווה.
הילד בעצם זועק, דרך ההתנהגות, את מה שהוא לא מסוגל להגיד במילים.
ואת זה כדאי שנתאמץ לגלות יחד איתו.
כשנגלה, נסייע לו ללמוד לבטא מצוקות בדרך של תקשורת ושיח.
אז מה אתם אומרים,
נתאמץ לבחון "מה עובר עליך?", אחרת?