אנחנו בשיפוץ.
פינינו את הסלון כדי שיהרסו אותו.
אבל ירד גשם ונותרנו עם סלון ריק.
ונכנסה שבת,
ויש מרחב גדול ללא רהיטים.
ופתאום כל חפץ בסלון קיבל מקום של כבוד.
לוחות הגבס שהוכנסו, הפכו משטח לטורניר פינג פונג.
גולות אבודות הפכו לתחרות פרועה
ומזרונים זרוקים – מקום לעבודת אקרובטיקה.
ונזכרתי באמירה,
שסביבה קמצנית בגירויים,
מפתחת את הדימיון ואת יכולת היצירה.
פתאום חרקים, גולות אבודות, וסתם ענפים,
הופכים לדמויות אנושיות, גיבורי על, ומפלצות.
המשחק הופך עשיר ומלא,
והדימיון יכול להשתולל.
כמה אומללות (שהרגשתי)
יצרה אצלם כל כך הרבה עושר ואושר.