מבצע "מגן וחץ" הסתיים אמש עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין הג'יהאד האסלאמי לבין מדינת ישראל. הפסקת האש הגיעה אחרי חמישה ימי תקיפות אוויריות בעזה, אזעקות, פצועים והרוגה אחת. הבוקר (א') תושבי מדינת ישראל בכלל ותושבי הדרום בפרט החלו לנסות לחזור לשגרה, לחיים של שקט מתוח.
"אנחנו לא בשגרה, אלא בשלב ביניים בין חירום לשגרה", אומרת בשיחה עם "כיפה", ד"ר שרון ליפשיץ-אשווגה, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "אני חושבת שנכון להתייחס לשלב זה כמצב ביניים - בשגרה אנחנו מצפים מאנשים וילדים להיות עצמאיים, להיות יזמים, ולהצליח להתמודד. ולעומת זאת היום אנחנו עדיין "בשאריות" של מצב החירום. במצב זה התנהגויות שיתכן והתאפקנו מלהפעיל בתקופת החירום, כי הבנו שאנחנו במצב חירום ואין ברירה, יתחילו לבלוט. הגיוני שנהיה, או שילדנו יהיו, יותר עצבניים, יותר בכיינים, יותר תלותיים, יותר עייפים. כל התחושות האלה הן תחושות נורמליות.
"אני חושבת על הורים לילדים שאומרים 'נגמרו חמשת ימי הלחימה, הייתי סבלנית לילדים ועכשיו הם עוברים לאחריות הצוותים החינוכים, ואני מפנה זמן לעבודה שלי, למנוחה שלי, כי אלה נמנעו ממני עד עכשיו' – הורים שאומרים אמירות אלה, צריכים לנשום עמוק ולהשקיע עוד קצת לפני חזרה מלאה לשגרה,.
מה המענה שלדעתך ראוי לתת לאותן תגובות אותן הזכרת?
"לדבר על זה. בתוך שגרת החירום המתמשכת יש פיקים של חירום. הימים האחרונים היוו פיק כזה. כשאני אומרת 'לדבר על זה', אני מתכוונת לאפשר זמן להחיות שוב, לרגע, את הימים האלה. 'זוכרים מה עשינו באזעקות המתמשכות?', או, 'הצלחת להירדם אחרי האזעקה?'. אם הילד או בן הזוג לא מדברים, אנחנו יכולים לנסות לעודד להעלות את הדברים "מה הרגשת?", "מה חשבת?".
"אני רוצה לקחת את זה גם למקום של 'מה למדתי על עצמי', לא רק כמה 'היה קשה ולא תיפקדתי', אלא דווקא למקום מצמיח, 'בתקופה הזאת ראיתי איך תפקדתי היטב מול האחים שלי'. המונח של צמיחה בעקבות משבר מאפשר לפרט לזהות גם את הכוחות שלו בתוך האירועים, ולא רק שחזור החולשה.
ד"ר שרון אומרת כי אמנם התקופה היא תקופת ביניים, ובכל זאת על כולנו, מבוגרים וילדים, להתאמץ לחזור לשגרה - "עבודה, בית ספר, חוגים. אולי עם יותר ליווי ועזרה, אבל השגרה מרפאת למרות שאינטואטיבית אנחנו רק רוצים לנוח".
ולעומת השגרה הסופית, צריך בתקופה זו לנהל את השגרה בהדרגתיות. זה בסדר גמור אם היית כל היום בבית הספר והספקת רק משימה אחת, הצלחת להקשיב רק לחצי שיעור, אבל היית שם. צריכה להיות גם איזושהי חמלה עצמית והבנה שיצאנו מאירוע חירום, קשה, שמייצר המון דריכות ומתח. אנחנו חוזרים לשגרה אבל בהדרגתיות ובקצב אחר".
אני רוצה להקשות. יכול שתקופת הביניים לא תסתיים בשגרה ואולי בעוד שבוע נחזור לסבב נוסף של לחימה.
"כדאי שלא נהיה עיוורים לעובדה שהסבבים האלה מתרחשים אחת לתקופה. אצל אנשים חרדתיים אנחנו משתמשים במונח 'ניהול אירוע'. החרדה תחזור בשלב מסויים, וכדאי להיות מוכנים לקראתה. ללמוד מה עזר לי בתקופה הקשה, איך תפקדתי ומתי היה קשה לי לתפקד. להכין את עצמנו לקראת השיא הבא, ולזהות איך לשפר את אופן ההתמודדות שלי".
