הפיכת הקושי לאור חיובי

בפניה לפסיכולוג, לאבחון, טיפול, או הוועצות

הדגש הוא על הקשיים – איפה אנחנו או הילד נכשלים, נופלים, לא מצליחים.

יש פחות דגש על היש! יש פחות דגש, על הכוחות, על היכולות, על ההצלחות.

אני זוכרת שכאשר עבדתי כפסיכולוגית בבית ספר,

הגיעו כרגיל, בעיקר קשיים -

קשיי למידה, קשיי התנהגות, קשיי הסתגלות, קשיים חברתיים.

באותו בית ספר, היו גם ילדים שהכרתי.

את אותם ילדים פגשתי לפעמים אחר הצהרים, בגינת המשחקים.

ובאופן מפתיע (ובעיקר לא מפתיע),

ראיתי אחר הצהרים גם את היכולות.

ראיתי ילדים שמחים, פעילים, יוזמים, וברוכי כשרונות.

כל אלה נעלמו מעיני כשדנו בקשיים שלהם.

ומזה למדתי – מעבר לדיון על הקשיים, להקפיד למקד ולדייק גם את היכולות והכשרונות.

כשאתם עסוקים בקשיים של הילד ובחוסר ההצלחה –

הפנו זרקור מתמיד גם ליכולות.

אל תדונו איתו רק בקשיים –

"עם מי שיחקת? איך התנהגת? הקשבת בשיעור?"

אלא גם ליכולות –

"תספר לי חוויה טובה שקרתה לך", "מה למדת חדש או מעניין היום", "איזה יופי שאתה תמיד זוכר לשים את התיק במקום", "החיוך שלך כשאני חוזרת הביתה, שווה את כל היום".

זה יעזור לכם, ובעיקר זה ייטיב עימו.

אל מול הקשיים שמקומם בולט תמיד,

השיקוף שלכם את היכולות שלו, יאפשר חוויה עצמית טובה יותר, ותחושת עצמי חיובית יותר.

מזדהים?