מה יותר חשוב, הבטחון האישי או הבטחון העצמי?

בחינוך ילדים יש קונפליקטים בין כוחות מנוגדים. אחד מהם -

לשמור ולהגן, תוך סיכון להתפתחות של ילד חושש ומבוהל,

אל מול,

לאפשר, ולתרגל עצמאות, תוך סכנה לבטחון והבטיחות של הילד.

האם להעיר לבן שנכנס עמוק לים, וצולל, או לתת לו להתנסות, ואולי לטבוע?

האם לפני יציאה של הבת לקניון, אני מזהירה ומבטאת את החששות, או שומרת אותם בפנים ונותנת לה להתמודד לבד?

מה יותר חשוב הבטחון האישי או הבטחון העצמי?!

ברור שהפתרון הוא שילוב של שניהם.

אבל מהו השילוב המדוייק?