העברתי הרצאה לסטודנטים על הפרעת קשב, ובסוף המפגש הגיע סטודנט עם רשימת שאלות (ביקשתי מהם שירשמו את השאלות בטלפון כדי שיוכלו, הם ואני, להתרכז בהרצאה).
אחת השאלות היתה - האם העובדה שאני "overthinker" קשורה בהפרעת הקשב שלי?
Overthinker – הוא מושג שמכוון לאנשים שלא מצליחים לעצור את שטף המחשבות, כך שהמחשבות המציקות והחוזרות מונעות מהם להתרכז במשימה שלפניהם.
אם אני דואגת לחטופים או ליקרים לי שנלחמים, הגיוני שלא אצליח להתרכז במשימה שלפני, ואהיה מוצפת ממחשבות לא קשורות שמשתלטות.
אבל בדאגות קטנות יותר ולא מהותיות, כמו כשאני חוששת שלא אעמוד ביעד שתכננתי בעבודה או בלימודים, החשיבה המיותרת מפריעה. החשש הקטן והנורמלי מתווסף לסדרה של מחשבות לא קשורות ומעמיסות, שבסופו של דבר פוגמות במיקוד שלי בהשלמת המשימה.
מחשבות לא רלוונטיות ומסיחות כמו "אני לא אספיק את כל המשימות שתכננתי עד המבחן", "אני לא אספיק את כל חומרי הלימוד", "אני אקבל ציון גרוע, וזה יפגע בסיכויים שלי להתקבל ל...","הבחורה שאני אוהב לא תרצה להמשיך ללמוד איתי, כי אני לא מצליח", "ההורים שלי יכעסו עלי וימנעו ממני את הסלולרי שהבטיחו לי", "המבחן הזה כל כך חשוב שאסור לי להגיע לציון נמוך מ- 80" ועוד ועוד.
המוח לא מצליח לעצור את שטף המחשבות, החשיבה המיותרת גוזלת זמן, ובעיקר מייצרת מתח, דריכות וחששות מיותרים.
ההתמודדות עם overthinking והיכולת שלנו לשלוט בחששות, היא בעיקר באמצעות מודעות עצמית – מודעות לכך שזה מה שעובר עלי. "אני מציף את עצמי במחשבות לא מהותיות וסובייקטיביות, ואלה מונעים ממני להתמקד בעיקר".
כמו כן אפשר להתמודד עם המחשבה החוזרת והמסיחה, דרך סיוע של חבר. כדאי תמיד להוועץ במישהו - חבר הורה, בן זוג שיקשיב ויתן אמת מידה אובייקטיבית יותר לחששות.
אלה אולי לא יפחיתו את החששות, אבל יתנו להם את הפרופורציה הראויה.
בתמונה – אני והסטודנטים, שמקווה שקידמתי מעט את המודעות לתופעה ועוד תופעות המתקשרות להפרעת הקשב.
ותודה ליערה בר חי ולנויה רחמני, מ"המרכז לצעירים" בירושלים שהזמינו אותי.
Comments