"למה הוא קיבל, ואני לא?"


ועוד מרשמי מהסרט על אלכס פרגוסון, המאמן האגדי של מנצ'טסר יונייטד.

בסרט מראיינים שני שחקנים, את אריק קנטונה וריאן גיגס. גיגס מספר שכאשר הגיע לארוחת ערב רשמית עם כפתור פתוח בקצה החולצה, פרגוסון מיד העיר לו שיסגור את הכפתור. כמה דקות אחר כך מגיע קנטונה עם חליפה לבנה מפישתן, ונעלי ספורט. להפתעתו של גיגס, פרגוסון לא אומר לו מילה, למרות ששבר את כל כללי הטקס.

גיגס הוא שחקן רגיל, קנטונה מוגדר הבעייתי. היחס של פרגוסון לכל אחד מהם שונה והתגובות לאי עמידה בכללים, ייחודית.

מהדוגמא הזו אני לוקחת מסר מורכב, ונכון לחינוך - מסר השונות. כל אחד מקבל בהתאם למה שצריך, אין מענה אחיד לכולם.

לרוב תשמעו מהילדים את התלונה "למה הוא קיבל, ואני לא?", "למה רק אני צריך לעבוד בבית?", "למה תמיד מוותרים לו?". ומה אתם עונים?

התשובה שאני ממליצה היא "אצלנו כל אחד מקבל מענה המתאים לו, וזה מה שהוא צריך עכשיו. גם אתה כשתבקש משהו שחשוב לך תקבל מענה לא פחות טוב, נסה אותי".

ההבנה שאף אחד לא מקופח וכל אחד מקבל את המענה לו זקוק, מסייעת להרגעה והבנה שאין כאן משהו שרירותי ויש חשיבה מאחורי התגובה.

כמובן שכלפי חוץ זה ירגיז, והילד לא יקבל את תשובותיכם, אבל בטווח הארוך הוא יעריך, יכבד, ואולי אף יישם בצורה דומה, אל מול ילדיו.

2 צפיות