כיצד לסייע לילד שלכם?

השבוע כשנפגשתי עם זוג הורים,

הם סיפרו שהבת שלהם קפאה כאשר דיברו על

פגיעה מינית שנערות ונערים אחרים עברו.

הם התלבטו האם הבת שלהם, בקפיאתה בעצם רמזה שקרה לה משהו דומה.

הם חששו להעלות את הנושא, וחששו איך להעלות.

הם הופתעו שעודדתי אותם להעלות את הנושא ישירות –

עודדתי שימוש במשפט כמו - "האם נגעו בך פעם באופן שלא התאים לך?"

הם חששו שהיא תובך, שהיא תתנגד, שהיא לא תהיה כנה.

זו הזדמנות להגיד –

שילדים (וגם אנחנו) רק זקוקים לשאלה הישירה כדי להגיב,

כדי לפתוח את מה שמטריד אותנו.

תשאלו ישירות כשאתם חושדים שמשהו נראה לכם חריג –

"פגעו בך?"

במידה וזה קרה, היא או הוא ישמחו לרוב לענות לכם.

ואם הם יחששו, הם ידעו שלפחות אתם מזמינים אותם להתייחס.

ואם זה לא קרה – הבהרתם מסר שאתם לא נבהלים מהנושאים האלה,

ושמחים לשוחח עם הילדים עליהם.

הדבר רלוונטי לכל נושא – לנושא של עצבות, דכדוך, דכאון ואובדנות

ולנושא של חרמות, פגיעות ודחייה חברתית.

טיפ קטן, תכינו את עצמכם – לאפשרות שאכן קרה להם משהו,

והם ירצו את עצתכם.

רק לשאול, לקבל תשובה חיובית שאכן קרה משהו, ולהכנס לאלם/הלם,

לא ישרת אותו ואת המסר שאתם מנסים להעביר.

כאשר הילד מעלה את הנושא, הוא רוצה אותכם איתו – עמוק בבוץ התובעני.

תדעו להקשיב, תדעו להיות איתו במצוקה,

ואם מתאפשר ויש איך,

תדעו גם לסייע לו.

ואם לא תדעו – תתייעצו.