יום השואה - בסימן של נחמה

יום השואה באופן מפתיע היה לי השנה - בסימן של נחמה.

אני מסתכלת על השורדים

כולם מבוגרים אפילו מבוגרים מאוד,

ונראה שהם הדוגמא לאנשים אותם אנחנו מגדירים

"בעלי חוסן" –

אלה שידעו לצאת מ"המקום הכי נמוך" ולהתמודד

אלה שיכלו להמשיך בצל הטראומה והאבל,

לפתח, ליצור לבנות ולעשות.

והנחמה היא –

שאם הם הצליחו, אם הם חיו, במלוא מובן של המילה "חיים", אחר השואה,

יש תקוה לשורדים את שביעי לאוקטובר, תקוה לפצועים ולמשפחות החללים.

ברובנו טבוע יצר החיים, היצר שדוחף אותנו להמשיך ולהתקדם.

היצר שמסוגל להדחיק ולהרחיק את הזוועות והכאב,

ומאפשר ללבלב ולפרוח.

זו תקוה כה חזקה וכה ממלאת,

שהיום אני בוחרת לראות בה את הנחמה שביום השואה.