חוויה של לקוי למידה

באחד האבחונים, אני מבקשת מילד להסתכל על תמונה ולספר לי סיפור.

בתמונה (מתוך ערכת רוברטס), רואים ילד שמסתכל על ספרים פתוחים

וכך הוא מספר -

"לפני הרבה שנים היה ילד שלא היה לו כוח לעשות שיעורים. היה משעמם. כתב וכתב עד שהיה עוד שיעורים. היה עצוב. אמר "אני אהיה הילד הטוב בכיתה, אז אעשה שיעורים" היה עייף. לא היה כוח. אמר "אני רוצה להיות טוב". המשיך כל הלילה. ונגמרו נגמרו נגמרו. גמר את השיעורים. אבל לא. הלך לבית ספר. וקיבל עוד ועוד שיעורים. ונמאס לו. לא יכל יותר. היה כועס. לא רצה להיות הילד הכי טוב. זרק את השיעורים.

אמר – "אני לא רוצה יותר לעשות שיעורים". המורה נתן עוד שיעורים. זרק על הרצפה. ואמר "איכסה". המורה אמר "מה אתה עושה?". אמר – "אני עשיתי את כל השיעורים, ואתה נותן לי עוד". "אני הילד הכי טוב בכיתה".

מה דעתכם?

מה הילד מרגיש? איך הוא חווה את בית הספר?