הקושי לראות ילד במצוקה בתקופת הקורונה

בעיתון נכתב שיש מצוקת פסיכולוגים.

קשה למצוא מטפלים רגשיים פנויים לילד שזקוק לטיפול.

אני מרגישה את המצוקה ואת ריבוי הפניות אלי, כל יום.

אבל – ואל תסקלו אותי באבנים,

אני מרגישה כי אחת הסיבות למצוקה הגדולה,

היא הקושי שלנו לראות את הילדים במצוקה.

אנחנו מתקשים להתמודד עם רגשות קשים של הילדים.

רגשות כמו – תסכול, מתח, לחץ, עצבות, עייפות וחוסר אונים.

הילדים עברו תקופה מאתגרת, והתקופה היא זו שיצרה את הרגשות הקשים –

למידה חלקית שיצרה פערים, ריחוק חברתי שייצר חשש,

עומסים נמוכים שהשכיחו איך מתמודדים עם לחץ.

וכעת הם נדרשים לחזור לשגרה.

והחזרה לא טבעית, והיא מייצרת רגשות קשים.

והם זקוקים לזמן, ולסבלנות שלנו, ושלהם, כדי לחזור.

וזה המקום שלנו, ההורים

להכיל את זה, ולסייע להם.

כל אחד והסיוע שהוא צריך -

אחד צריך שרק נבין אותו ונכיל את חווית העומס,

אחד צריך שנשב איתו ונלמד למבחן,

אחד צריך שנתרגל איתו שיחת פתיחה עם חבר, כי הוא חושש,

ואחד צריך שנוותר לו על יום לימודים.

מה שהם צריכים זה שנכיר בקושי שלהם, ובתהליך שזה מצריך מהם.

לפעמים זה יהיה הטיפול הטוב ביותר עבורם.

קשה? אבל לא בלתי אפשרי.

4 צפיות