top of page

בתחומים מוסרים - ילדים זקוקים למסר פשוט וברור כדי להכווין אותם לדרך הנכונה.

הכוונה הורית - קריטית להתפתחות המוסר והמצפון של ילדנו.

בקורס "פסיכולוגיה חברתית" שאני מעבירה לסטודנטים למדנו על השפעה חברתית. ראינו את הניסוי המפורסם של זימברדו, הידוע בכינוי "ניסוי הכלא של סטנפורד"

(לא מכירים? כדאי לצפות - https://www.youtube.com/watch?v=VVZAxSjKK3g).

בקצרה, מדובר על קבוצת אנשים שכל אחד מחבריה קיבל באופן אקראי תפקיד של סוהר או של אסיר בכלא שיצרו לשם המחקר. המשתתפים נכנסו לתפקיד שלהם באופן שהפתיע את החוקרים - היו סוהרים קשוחים, שהתעללו באסירים, למרות שעד לפני רגע הם היו סתם אנשים רגילים. מנגד – היו אסירים שהשלימו עם תפקיד הקורבן, נענו לתכתיבי הסוהרים, הרגישו חסרי אונים והתקשו להמשיך.

אחד הסוהרים ציין שהוא הרגיש בנוח להתעלל כיוון שהוא ידע שהוא נמצא תחת פיקוח של אנשי המחקר. לדבריו, אם תגובתו הייתה קיצונית, אנשי המחקר היו עוצרים אותו. כיון שלא עצרו, "הוא המשיך ליהנות מהתרגיל שקיבל".

בעיניי, האמירה שלו מדייקת את החשיבה הילדית –

אם ישנה סיטואציה לא ברורה ולא חד משמעית, ואני לא בטוח לגבי אופן הפעולה המצופה ממני - אני מעדיף לפעול באופן שנוח ונחמד לי. אם אני לא מקבל הערה, ככל הנראה אני עדיין פועל בתחום הסביר. אני תחת הפיקוח של הוריי, והם אלה שאני סומך שייתנו לי אמות מידה.

לפעמים בתהליכי החינוך, אנחנו מתלבטים – להעיר או לא? אולי נפגע בילד? אולי ניתן לו להתמודד? אולי יש נסיבות חריגות שבגינן הוא פעל כפי שפעל. וזה נכון: לרוב, הדברים מורכבים. אבל יש דברים שהם מורכבים ועדיין ברורים וחד משמעיים, ואין מה להתלבט, אלא להגיב ולייצר אמת מידה ברורה לתגובה.

למשל - חרם על ילד שהוא לא הילד שלנו. מחד, אנחנו יכולים לחשוב "אבל אולי גם הילד שלנו ייפגע?", "אבל זה נורמלי אצל ילדים" – אז לא! חרם על ילד מצריך תגובה עוצמתית, ברורה וחדה, וכדאי שנדרוש מהילד לפעול.

או למשל – הקנטות קבועות של אח גדול לאח קטן. מחד אנחנו יכולים לחשוב "הם יתמודדו", "תמיד אחים גדולים מתנהגים ככה, גם אלי התנהגו ככה" – אז לא. אתם מעבירים מסר שזה מורכב ואפשרי, בעוד ברור לכם שהקנטות והצקות קבועות, לא מתקבלות, ולא נכון שהילד יקבל מסר שאתם גמישים בעניין.

ניסוי הכלא הוא קיצוני, אבל הוא התרחש והראה לנו את האופי האנושי - כאשר יש מסר מורכב, אנחנו לרוב לא בוחרים באמת מידה המוסרית, החיובית.

כדי לבחור במצפן המוסרי, כדי לייצר ערכים - צריך הכוונה, צריך אמירה ברורה.

הילדים לא ילמדו את זה לבד.

החינוך שלנו, ההתוויה שלנו, וההתנהגות שלנו – הם אלה שיובילו להפנמת הערכים, וליצירה של מצפון מפותח.

תהיו ברורים!


צפייה 1
bottom of page